סביוני ארנונה – הפנטהאוז

אצל מעצב הפנים ארז חייט זה מתחיל בלבוש. את האסתטיקה, הדיוק והקו הנקי רואים כבר בבגדים.

הוא החל את דרכו בתחום המסחרי, אך פרץ גם לפרטי וכיום הוא מתחבר למינימליזם ולעיצוב שיוצר שקט בעין ובנפש.

בעיצוביו שם דגש על בחירת אלמנטים שיוצרים שפה משותפת ברחבי הבית ויוצרים קשר בין החללים השונים.

הקו העיצובי הולך יד ביד עם מחשבה על פונקציונליות והנדסת אנוש שחשובים עבורו ליצירת מרחב זורם.

אל פתח משרדו הגיע בחור שרצה ליצור עבור הוריו, זוג בגיל השלישי, בית מפנק שיהיה הממלכה שלהם לכל דבר ועניין.

כיוון שזהו אינו ביתם הראשון, הזוג הגיע עם רשימת צרכים ורצונות שכללו מטבח שחור מבריק, חלל גדול לאירוח וחדרי אורחים לנכדים.

מבחינת המבנה, לשמחת כל הנוגעים בדבר, לא היו הגבלות שהיוו בעיה וגרמו לאילוצים בעיצוב.

והשיפוץ יצא לדרך…

הכניסה מקדמת בריצוף גדול של גרניט פורצלן אפור עם גידים, שיוצרים חיים בחומר והופכים אותו לחמים כמו גם יוקרתי.

דלת הכניסה, מוטמעת בקוביית עץ המהווה אלמנט עיצוב מרכזי ודומיננטי בבית.

הקובייה מתנשאת מרצפה לתקרה, ממש נראית כפסל בחלל, ומלווה את המהלך לכיוון החדרים, כשהדלתות אליהם נטמעות בתוכה כדי לייצר מסה אחידה.

בפועל, הקובייה משמשת כמעטפת של חלק מהחדרים, ובכך חוצצת בין פרטי לציבורי, בין פתוח לאינטימי.

בשלב הכניסה עוד לא מבחינים בקוביית העץ והעין נמשכת למעטפת הלבנה המדגישה את אורך הדירה.

ככלל, כל קיר בבית חופה בחומר אחר ולא נשאר חשוף – מווילון היקפי לבן ורך, היוצר ניגוד חומרי שמרכך את קוביית העץ, ועד חיפוי עץ לבן, העומד כניגוד צבעוני אליה.

הלכה למעשה, כל הקונטור ההיקפי שסביב הקובייה נועד להדגיש אותה על רקע חומריות וצבעוניות ניטרליות.

בצעד הראשון המפגש הוא עם המטבח בשחור מט, לאחר שהמעצב שכנע את הלקוחה שמבריק יגרום להכפלת החלל ול"רעש" מיותר.

זהו מטבח מקבילי עם אי גדול פרי-סטנדינג, התחום במרחב בזכות צורת ההעמדה של האי וארונות שנמשכים עד התקרה ומדגישים את הגובה שמגיע כמעט ל-4 מטרים.

כגברת שלובשת שמלה שחורה עם תכשיטי זהב, בחר המעצב לאי תכשיטים בצורת גופי תאורה עשויים פליז וכסאות שרגליהם מאותו החומר.

בתכנון המטבח ניתן דגש על אחסון רב ואבזור של מוצרי חשמל שעונים על הצורך באירוח רב משתתפים.

בהמשך המטבח, חופה ארון השירות בחיפוי עץ לבן הזהה לקיר הטלוויזיה ובכך נוצר קשר ויזואלי בחלל בסלון, שטיח המקבץ עליו בחמימות את כל הריהוט ונגיעות של עץ מופיעות בכסאות ובמזנון.

לספה המפנקת נבחר צבע ניטראלי, שיחד עם שולחנות הקפה בשחור לבן, תורמים לרוגע ומדגישים את קוביית העץ הנמצאת ממול.

הישיבה בו היא כנגד הקובייה כדי שבעת הצפייה בטלוויזיה המבט יהיה לחיפוי הלבן ותיווצר תחושה נינוחה.

את תאורת התקרה, תכנן ארז באופן אישי, בהשראת מעצבי הטקסטיל Josef and Anni Albers.

התאורה יוצרת קומפוזיציה שנסמכת על קווי הקירות ומשחקת איתם בהחסרת והוספת קווים – התוצאה, משחק ייחודי של קווים על התקרה שדרכם נשפך אור על החלל מלבד דלת הכניסה, שתי דלתות נוספות מתחבאות בקוביית העץ: האחת מובילה לחדר רחצה והשנייה מובילה לחדר אורחים.לחדר הרחצה נבחרה אותה סקלת הצבעים הקיימת בדירה, אך במינונים שונים – הקירות חופו באבן קררה שגידיה חוזרים על אפור הריצוף, שחוזר גם במשטח הכיור.

בריהוט שולבו נגיעות של עץ, המשך לסיפור שתחילתו בכניסה והמשכו ברחבי הדירה.

על מנת ליצור פינת אוכל גדולה וויתרו הדיירים על אחד מחדרי השינה אשר היה קיים בפרוגרמה המקורית.

לפינה נבחר שולחן רחב ידיים עם פלטה שיושבת על רגלי ברזל שצורתן תורמת לאווריריות החלל למרות המסה שהן מחזיקות.

הכסאות סביבו ירוקים, צבע שמתאים לסקאלת הצבעים ויוצר חיבור טבעי עם קוביית העץ, ויחד הם מזכירים עץ שגדל בטבע.

את הפינה מעטרת תמונה אבסטרקטית בשחור לבן עם נגיעות זהב, שיוצרה בהשראת אמנית יפנית.

צורת ההסתעפות של הקווים שלה מתכתבת עם צורת ההסתעפות של האלמוגים המונחים על השולחן בתוך יציקת בטון, אותן יצר המעצב במיוחד עבורם.

מעל השולחן, גוף תאורה מנחושת שיוצר דיאלוג עם גוון העץ של הקובייה.

בדירה חדר אורחים נוסף המוטמע בתוך קובייה שחורה, שמשמשת כגב פינת האוכל ובסוף המסדרון נמצאת סוויטת המאסטר, המאובזרת במערכת בית חכם ומוקפת במרפסת שמשקיפה לעיר העתיקה.

בסוויטה ניתן לראות המשך לחומריות ולצבעוניות הקיימים בחלל הציבורי – גב המיטה משלב עץ עם צבע שחור בעומקים שונים.

בצדי המיטה נתלו מנורות פליז אשר על רקע גב המיטה נראות כתכשיט בחלל.

את החלל הציבורי מקיפה מרפסת עם נוף מרהיב, מרוצפת דק שממשיך את נוכחות העץ גם בחוץ.

הריהוט שנבחר ממשיך את הרעיון של אירוח רחב ידיים, והירוק חוזר באדניות בתכנון אישי של המעצב.

צילום: אלעד גונן